בקרה עצמית: המצפן של הרכב, מה זה ולמה זה חשוב?

בקרה עצמית, או "ניטור עצמי", היא אחת ממרכיבי התפקודים הניהוליים של המוח. מדובר ביכולת של אדם לעקוב אחרי פעולתו, לחשוב על מה שהוא עושה, ולהתאים את ההתנהגות שלו בהתאם למשימה או התנסות. בקרה עצמית עוזרת לנו להסתגל למצבים משתנים, להבין אם אנחנו בדרך הנכונה או לא, ולתקן טעויות בזמן אמת.

תארו לעצמכם שאתם נוהגים ברכב. כשאתם נוסעים בדרך, אתם כל הזמן בודקים את המהירות שלכם, אם אתם נוסעים על המסלול הנכון ואם יש תמרורים או מכשולים בדרך שדורשים התייחסות. בקרה עצמית היא כמו השעון והמצפן של הרכב: היא עוזרת לנו להישאר בכיוון הנכון ולהימנע מטעויות שעשויות להוביל אותנו למקום לא רצוי.

אם אתם לא בודקים את המהירות שלכם או אם אתם לא בודקים את המסלול, אתם עלולים להיתקל בבעיה שיהיה קשה יותר לתקן בהמשך. אותו הדבר קורה גם כשאין לנו בקרה עצמית – אנחנו עשויים להתבלבל בדרך, להפסיק לעקוב אחרי המטרות שלנו, ולפעמים אפילו להגיע למקום לא רצוי.

איך זה קשור לילדים?

לילדים, במיוחד בגיל צעיר, קשה לפתח את היכולת לבקרה עצמית, שכן הם עדיין לומדים איך לשלוט בהתנהגות שלהם ולהתאים אותה לסיטואציות שונות. ילדים לא תמיד מבינים את המשמעות של פעולותיהם, ויכולים להתקשות במעקב אחרי המטרות שהציבו לעצמם, או בפתרון בעיות בדרך. כאן נכנסת חשיבותה של הבקרה העצמית – היא מאפשרת לילדים להבין מתי הם טועים, איך לתקן את הדרך, ואיך להתנהל בצורה יעילה יותר.

5     דרכים לשיפור יכולת בקרה עצמית אצל ילדים:

-       חיזוק מודעות עצמית לרגשות: עזרו לילד להכיר את רגשותיו ומחשבותיו. למשל, אם הוא מרגיש כעס או תסכול, שאלו אותו: "מה אתה מרגיש עכשיו?" "למה זה קורה?" ככל שהילד יכיר את רגשותיו, יהיה לו קל יותר לזהות מתי הוא צריך לעצור ולבדוק את מה שהוא עושה ובאילו אסטרטגיות התמודדות ניתן להשתמש.

-       חיזוק יכולת בקרה עצמית בעת התנסות בפעילויות מובנות: אפשרו לילד להתנסות במשחקים/משימות עם תוצר סופי ידוע מראש. לדוגמא: הכנת מתכון על פי הוראות כתובות/מצויירות. הרכבה בלגו על פי דגם מוכן מראש. משימות מובנות מסייעות לילד להבין מה המטרה ועל הדרך לתרגל יכולת לבדוק האם פועל לפי ההוראות.

-       מתן מרחב להתנסויות ולמידה מתוך טעויות בזמן אמת: כאשר הילד טועה, אל תמהרו לעצור או לתקן. תחילה חכו ובידקו האם הילד מזהה בעצמו שטעה, במידה ולא ניתן לכוון אותו לבדוק את עצמו. לעיתים זה מספיק על מנת שילמד לשים לב יותר להבא. לעיתים ניתן לשאול אותו "מה לדעתך יעזור לך?" "האם להבא היית עושה אחרת?"

-       שימוש במודלינג: הורים יכולים להראות לילד איך לבצע בקרה עצמית על ידי מתן דוגמא אישית. למשל, כשהם חווים רגש מסוים או צריכים לקבל החלטה, הם יכולים לשתף את הילד בתהליך המחשבתי: "אני מרגיש עכשיו עצוב, ואני בודק איך אני יכול להתמודד עם זה בצורה טובה." ככה הילד ילמד איך לעשות זאת בעצמו כאשר הוא נתקל במצבים דומים.

-       מתן חיזוקים חיוביים על התהליך: עדדו את הילד על כל הצלחה קטנה בהקשר לתהליך הלמידה או האסטרטגיות בהן השתמש ולא התוצר הסופי. כשילד מקבל חיזוקים חיוביים על התהליך ולא על התוצאה הסופית בהכרח, הוא מבין שהמאמץ והחשיבה על ה "מה עוזר לי" הם שמובילים לשינוי לטווח ארוך ועל הדרך מעביר מסר לילדים שטעויות הם חלק מהלמידה.

בקרה עצמית היא יכולת חשובה המובילה אותנו לאתגר את עצמנו, לתקן טעויות ולהתנהל בצורה יעילה יותר. עבור ילדים, זהו תהליך הדרגתי שדורש סבלנות, תמיכה ויישום אסטרטגיות נכונות. כשהילדים לומדים לעקוב אחרי ההתנהלות שלהם ולנהל את הרגשותיהם בצורה מודעת, הם מפתחים את יכולת הבקרה העצמית ומפנים דרך להצלחה ארוכת טווח.